| |
: ספר סימן תיט|
| בענין מנהג נשים צדקניות שמגלחות שערות ראשןג` לסדר וזה שער השמים התשמ"א בנ"י יצו"א.מע"כ ידי"נ הרהגה"צ פ"ה גפן פורי` וכו` כג"ת מוה"ר בנימין יהושע זילבער שליט"א בעמח"ס אז נדברו י"ח ועוד ש"ס ב"ב.אחדשכת"ר בידידות נאמנה.קבלתי ספרו שו"ת אז נדברו ח"י היקר לי מאד וכו` ולאות אהבה אציין על מה שכתב בסי` כ"ח (דף פ"ב) ותמה ארבותינו הצדיקים האחרונים ז"ל שכתבו על מנהג נשים צדקניות שמגלחות שערות ראשן לאחר הנשואין הוא מנהג קדום המוזכר בשו"ת ח"ס יו"ד סי` קצ"ה שנשאל ע"ד כלות שטובלות ועתידין לקוץ שערן אחר בעילת מצוה למה לא יהא חציצה וכ"ג תמה שמשם ראי` להיפוך דרק השערות הארוכות המנהג לקוץ (ולא לגלח) משום דמעכב כיסוי הראש היטיב ובתשובה ל"ו המדבר מכיסוי הראש אינו מוזכר כלל המנהג הזה וכן בצוואתו שמזהיר לבנותיו לכסות היטב שלא יצא אפילו שערה אחת מוכח שבנותיו של הח"ס לא היו מגלחות השערות ע"כ.ולפענ"ד צדקו דברי רבותינו האחרונים בדברי מרן הח"ס ז"ל ומ"ש מעכ"ג שמשם ראי` להיפוך לא ידענו מהיכן יצא לי` המשמעות להיפוך וכנראה שדייק מלשון שכתב שערות הארוכות לקוץ ולכן כתב בסוגריים (ולא לגלח) ולפענ"ד פשוט דאין זה דיוק כלל ואדרבה דהרי הח"ס כתב כן על לשון חז"ל דכל העומד לקצוץ ואמרו לקוץ דנופל לשון לקוץ על קציצה אבל כוונתו לעצם הענין לגלח וראי` ברורה דאינו מחלק בין קציצה לגילוח מלשון השאלה שכתב וז"ל הכלות שטובלות ושערותיהן ארוכות ועתידין לקוץ אחר בעילת מצוה א"כ חשש פר"מ שיחוצו כיון שסופן להתגלח כו` הרי כתב שסופן להתגלח וגילוח משמע גילוח לגמרי, ובסמוך עוד שם וז"ל יהי` איך שיהי` אין השערות עומדות להתגלח בשעת טבילה עד אחר בעילת מצוה והבעילה מפסקת בין טבילה לגילוח לא שייך עומד לקוץ ע"כ הנה שהזכיר וכתב מפורש ג` פעמים שסופן להתגלח ולהתגלח פשוט דמשמע כל השערות.ואפילו אם נתעקש לדייק שערות ארוכין נראה פשוט דכונתו דבנשים ליכא קפידא להתגלח כדרך הנזיר או מצורע עד שלא ישאר שער כלל אפילו כדי לכוף ראש לעיקרו דבנזיר ומצורע וכל שאר המתגלחים דכתיב בהו גילוח בתער דינא הוא שלא ישאר אפילו משהו שער ולזה קאמר שערות הארוכין היינו השערות שדרכן של בתולות לגדל והם ארוכין ולאחר הנשואין מגלחין אותן אבל ודאי דמגלחין לגמרי עכ"פ פשוט דהכוונה לגלח כל השערות, ועיין שו"ת בית שערים למרן סי` רע"ו דג"כ פשיטא לי` שקוצצים כל השערות, ועוד דאנן מתלמידי תלמידיהון שמו"ר הגה"ק מוהרי"א כהנא אבדק"ק אונגוואר הי"ד הי` תלמיד הגאון הגדול ר` חיים צבי מאנהיימער שהי` תלמיד מרן הח"ס ז"ל והכי נהגין ואדרבה הקפידו שלא ישארו אפילו מה שקורין ביי האר, אלא לגלח את הכל, ועכ"פ מדברי מרן הח"ס בסי` קצ"ה מפורש דדרכן הי` לגלח כל השערות ומה שדייק מסי` ל"ו שכתב שם לענין כיסוי שערות הנה שם כתב לענין דינא למקומות שלא נהגו לגלח או לנשים שלא שמעו לגלח עכ"פ צריך לכסות כל שערות ראשן.עוד י"ל לפמ"ש לעיל דהנשים המגלחות אין מגלחות כנזיר בתער ואדרבה קצת אחרונים כתבו דנשים לא יגלחו בתער משום לא ילבש גבר אלא מגלחות ונשארים השערות עכ"פ כדי לכוף ראשן לעיקרן ועיין שלחן העזר סי` ט`, ולפ"ז כתב מרן הח"ס דגם אותן השערות הקצרות לא יצאו כלל אלא יכסו אותן לגמרי ופשוט דזה כוונתו גם בצוואתו לבנותיו הצדקניות לכסות את שערות ראשן כלומר דאפילו לאחר גילוח מה שיראה או בזמן שיגדלו קצת מזמן לזמן עד שיגלחו אותן צריכין לכסות.איברא דעיינתי בלב העברי אמה שהביא מעכ"ג שכתב וז"ל וכן בצוואתו הידועה שמזהיר לכסות היטב שלא יצא אפילו שערה אחת מוכח שהבנות של הח"ס לא היו מגלחות השערות עכ"ל והוא פלא שהרי בצוואת מרן הח"ס לא זכר כלל מכסוי שערות מבנותיו הצדקניות אלא הזהירם מריעות נשים רעות שמוציאות אפילו שער חוץ והנה האזהרה שלו הוא על נשים רעות שמוציאות שערותן חוץ שלא יתחברו עמהם אבל בנותיו ח"ו אף לא הזכיר שהם שיכסו ראשן שלא הי` זה צריך להזהירן ואין מזה אף הו"א לומר שבנותיו לא היו מגלחות ראשן.וז"ל הח"ס בנותי וכלותי השמרו לכם חלילה וחלילה לגלות טפח מבשרכם ע"י קיצור מלבושים כנהוג ח"ו לא תהי` כזאת בגדולי ביתי, ומכ"ש שתזהרו מריעות נשים רעות שמוציאות אפילו שער א` חוץ.הנה כשהזהיר אותם רק במלבושים הזהיר אותם ועל השערות לא די שלא הזהיר אלא שאפילו לא הזכיר כלום מכיסוי שער בנותיו דזה הי` דבר פשוט מבנותיו כיון שהיו מגולחות אלא שיזהרו מריעות נשים שמוציאות אפילו שער אחת אבל משערות עצמן אין שום הוכחה שלא גלחו בנותיו שערות ראשן והגם שמעלתו כתב בסוגריים (וזה לא נוגע למעשה מאחר שזה תלוי במנהג אלא למען בירור אבל חלילה לומר דהוי פריעת ראש ממש שהרי אנו מצווין על תורת אמת כמו שאנו מוזהרין על פריעת ראש באשה עכ"ל) ודברים האלו הביאנו להוסיף דברי אלו למען בירור האמת דמדברי צוואת מרן ליכא אפילו רמז שבנותיו לא הי` מגלחות שערות ראשן ולפענ"ד זה ברור ואמת. והיום דברתי עם הרה"ג ממאטערסדארף פה נכד מרן הח"ס ואמר לי שאמו היתה מגולחת שערות ראשה.וידועים דברי הזוה"ק פ` נשא דנוקבא בעי לספרא שערה כד אתיא לאזדווגא ומשמע דצריכין לקוץ שערות שנתגדלו עכ"פ לפענ"ד למען בירור האמת מדברי מרן הח"ס ראי` למנהג שהיו מגלחין שערות עכ"פ מתשובה הנ"ל דבסי` קצ"ח.ולא אכחד מעטי דבשו"ת תשב"ץ ח"ג סי` רצ"ט הביא משפט הבנות שנותנין להם מתנות ביום קציצת הפאות כמשפט הבנות משמע דכבר בזמנם היו קוצצים השערות לאחר הנשואין ואולי מאז כבר היו חותכין השערות לגמרי או אפשר שהיו חותכין רק הקליעות מה שקוראין פלעכטלעך או צעפלעך שהיו קוראין להן פאות עכ"פ נראה דכבר בימיהם היו קוצצין השערות של הנשים ואולי הוא ע"פ הזוה"ק הנ"ל והיו קוצצין השערות ארוכות ונשארו רק קצרות ופשוט דלקיצור זה אין אנו יודעין כמה שיעורן ואולי פירוש קציצת הפאות היינו מן הצדדין ועיין רש"י פ` במה אשה (נ"ז סע"ב) כמה מיני לבושים לובשת בכדי שלא יגלו שערותיה האחד כפה של צמר ועליה שבכה שמכסה השערות יותר ומתפשטת למטה מהשבכה ואח"כ יש עוד אסטמא והוא הנקרא כליא פרוחי לכלוא ולמנוע שלא יצאו שערות קטנים חוץ לקשוריה ע"ש בד"ה כליא פרוחי וד"ה כליא ובערוך ערך סבכה איתא דכשיוצאת לשוק משימות עוד סודר בראשיהם הביאו הר"ש פכ"ד דכלים ובצ"צ א"ע ח"א סי` קל"ט. מבואר מיהו דגם על שערות קטנים שלא יצאו חוץ לקשוריה היו לובשין כליא פרוחי א"כ י"ל בפשיטות דמה שכתב הח"ס בסי` ל"ו לענין כיסוי נמי אפילו נשים המגלחות מ"מ צריכין כיסוי לשערות קטנות האלו.ומחמת הטרדות אסתגר כעת הגם כי יש לי עוד הערות ואי"ה אולי אפנה עוד להשתעשע בדבריו היקרים ועד התם הנני בזה ידי"נ דושכ"ג וכאש"ל וחוזר על הראשונות שיוסיף תת כח התורה וקוי ה` יחליפו כח דשנים ורעננים דושכ"ג בלב ונפשמנשה הקטן | |
|
Another site by e-Notations